החלטה בתיק ת"א 39992-12-11

בפניי בקשה לפסיקת תשלום תכוף בגין תאונה שארעה, לפי הטענה, ביום 01/07/11.

המבקש 1 היה בעת התאונה, הנטענת כתאונת "פגע וברח", קטין סמוך לבגרותו, היום הינו בגיר. יתר המבקשים הם הוריו.

לטענת המבקשים, נמצא המבקש 1 (להלן: "המבקש"), על ידי עובר אורח כשהוא מוטל על הכביש פצוע והובל באמצעות מד"א לקבלת טיפול רפואי. הוא אושפז בבית חולים רמב"ם, נותח, לאחר מכן הועבר לבית החולים לוינשטיין ובסך הכל אושפז במשך 204 יום.

לבקשה צורף תיעוד רפואי אודות הטיפולים והפגעים שסבל המבקש.

כן צורף אישור לפיו נעדר אבי המבקש מעבודתו משך 3 חודשים וזאת עד לחודש 10/2011.

בדיון שנערך בפניי חזר ב"כ המבקש על טענותיו והדגיש כי הבקשה מבוססת על הצורך בפרנסת המשפחה בתקופת העדרו של האב מעבודתו, בהוצאות נסיעה רבות שנגרמו למשפחה, הן בתקופות האשפוז והן לאחר השחרור בחודש ינואר שנה זו שמאז, נזקק המבקש להשגחה צמודה עקב הפרעות בתחום הנפשי וכן להסעות שלוש פעמים בשבוע לטיפול במוסד שיקומי בקיבוץ מזרע.

לבקשה צורפו קבלות שונות על הוצאות שהוצאו לכאורה על ידי המבקשים.

המשיבה מתנגדת לבקשה. היא הדגישה כי שאלת האחראיות שנויה במחלוקת בתיק, כי אין בידי המבקשים ראיות להוכחת הטענה כי מדובר בתאונת "פגע וברח", בה האחריות לפיצוי המבקש עליה, וכן טענה כי מטעמה נערכה חקירה המלמדת על אפשרויות פגיעה אחרות שאינן מטילות עליה חבות לפי חוק הפלת"ד.

באשר לתשלומים הנדרשים טענה המשיבה, כי שילמה תשלום תכוף בסך 20,000 ש"ח אשר נועד לכיסוי הוצאות תכופות עד לחודש פברואר שנה זו (הוצג לעיוני) וכמו כן, כי המבקש קיבל עד להגיעו לגיל 18, קצבת נכות כללית כקטין וכי הוא זכאי כיום לקצבת נכות כללית כבגיר ועליו להגיש בקשה לצורך זה למל"ל.

עוד טענה המשיבה, כי ככל שטוענים הורי המבקש לשיפויים כמיטיבים, אין המסגרת הדיונית הנוכחית מתאימה לכך. כן נטען כי לא פורטו בבקשה הכנסות המשפחה וראוי היה לפרטן.

עוד נטען כי לא הוצג בדל ראיה בדבר הוצאה שנגרמה למבקשים לאחר מועד החתימה על שטר קבלה בגין התשלום התכוף הקודם בחודש פברואר שנה זו. עוד נטען, כי המבקש הוא עצמאי כיום והחל מחודש ינואר הוא יכול להתנייד למרחקים של עד ל-500 מטר ללא עזרה מאחרים.

שקלתי את טיעוני הצדדים מכאן ומכאן.

בבואי לפסוק למבקש תשלום תכוף, אקח בחשבון גם את הטענות לעניין הקושי ההוכחתי לכאורה בשאלת האחריות, כמו גם את הטענות לעניין ההוצאות וצרכי המחייה הנטענים.

לעניין האחריות, הובהר כי אכן אין בידי המבקשים כיום ראיה ישירה לקיומה של תאונת "פגע וברח". ב"כ המבקשים הבהיר, כי במסמך של מד"א נרשם, כי מדובר בתאונה, כאמור, על יסוד דברי עוברים ושבים שהיו במקום ולאחר בירור, אותר האדם שגילה את המבקש מוטל על הכביש ונחקר במשטרה ומגרסתו עולה, כי הוא עצמו לא ראה במו עיניו תאונת " פגע וברח".

לצורך הדיון הנ"ל, אתעלם לחלוטין מן הטענה על ממצאים נוגדים שיש בידי קרנית, על פי דו"ח חקירה שערכה, שכן דו"ח זה לא הומצא לב"כ המבקשים והוא התנגד להצגתו בפני ובמעמד צד אחד. על אף האמור ונוכח טענות ב"כ המבקשים עצמו, בהגינותו, עולה כי קיים קושי ממשי להוכחת הזכאות בכלל ובהוכחות הטענה לקיומה של תאונה מסוג "פגע וברח", בפרט. אציין בעניין זה, כי אין מחלוקת שהמבקש עצמו לא מסר גרסה במשטרה בעניין זה, משום שאיננו זוכר כלל את פרטי התאונה.

מכאן לעניין הצרכים. שוכנעתי, כי אביו של המבקש נעדר מעבודתו באופן מוצדק למשך שלושה חודשים ובמשך תקופה זו היה צורך לבקרו לחלופין, לפרנסתו, לצורך מחיית משפחת המבקש.

שוכנעתי גם בצורך במימון צרכי מלווה צמוד לעותר שסעד אותו בעת אשפוזו הממושך ובאופן דומה בהוצאות נסיעה שהוצאו לצורך הגעה לבית חולים והחזרת המבקש בסופי שבוע לביתו במקום האשפוז ב"בית לוינשטיין" וחזרה לשם. כל אלה נלקחו בחשבון.

סבורני, כי לא נתקיימה הצדקה לאי חזרת אביו של המבקש לעבודה לאחר ששוחרר מן האשפוז.

בהתחשב בכל אלה וכמו כן בתגמולים בסך של כ-11,000 ש"ח שקיבל המבקש בשנה שעברה מן המל"ל בגין נכותו, זכאותו העקרונית לקצבת נכות כללית כיום במל"ל, התשלום התכוף שכבר שולם בסך של 20,000 ש"ח, ובקבלות אודות הוצאות שצורפו לבקשה וביתר הצרכים שפורטו לעיל וכן בקושי העולה בהוכחת האחריות, נכון למועד בקשה זו, למשך ששת החודשים הקרובים, נכון יהא לפסוק תשלום תכוף נוסף בסך של 15,000 ש"ח עליו יוסף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ כדין, וכך אני מורה.